ספרי-ילדים

איך לכתוב ספר ילדים?

מאת : שירה ניזרי-תודר

כל ילד וילד יש עולם פנימי עשיר בדמיון, באמונות, במחשבות וברגש. לגרום לילד להתאהב בספר ולרצות לשמוע אותו שוב ושוב, זו משימה כלל לא פשוטה!
אז איך נכתוב ספר ילדים?
במאמר זה אני מציעה חלוקה לשלוש רמות: השפה, התוכן והרגש.

רמת השפה

  • השפה בספרים לילדים צריכה להיות פשוטה, קלילה, לא מתחכמת, ללא מילים מסובכות או מילים בלועזית.
  • השפה צריכה להיות אחידה לכל אורך הסיפור מבחינת הסגנון שלה (לא להתחיל את הסיפור בשפה יום יומית ולהמשיך במילים גבוהות ומסובכות).
  • השפה צריכה להיות מותאמת לגיל היעד שעבורו נכתב הסיפור. מטבע הדברים, סיפור לילד בוגר יכלול שפה עשירה יותר.
  • רצוי לשלב בסיפור תיאורים של מקום, של דמויות ושל אווירה. התיאורים מסייעים להמחשת הסיפור ומעצימים את חווית הקורא.
  • חיבור של שתי מילים למילה חדשה ("חתול+פיל = חתופיל"), דימויים משעשעים ("הוא בכה ונראה כמו גור חתולים קטן"), מילים דמיוניות וכדומה, יכולות להעניק לסיפור גוון הומוריסטי וכיפי.
  • רצוי כי הגיבור בסיפור יהיה מבוגר במעט מגיל הקוראים שאליו הסיפור מיועד. ילדים מזדהים יותר עם דמויות מבוגרות מהם במעט ולא להיפך.
  • ניתן לכתוב עם וללא חרוזים: חרוזים יכולים להוסיף לסיפור כיף, קצב ועניין, בתנאי שהם לא מגבילים את העלילה ומאלצים אותה להשתנות רק בכדי לשמור על החרוז. במקרה כזה עדיף לוותר על החריזה ולכתוב בחופשיות.

רמת התוכן

  • לסיפור חייבת להיות עלילה אשר מתרחשת במקום מסויים, עם גיבור (או מספר גיבורים), עם נקודת משבר ופיתרון. שאלות שיכולות לסייע לנו לבחון את העלילה של סיפורנו : "על מה הסיפור שלי?" מי הגיבור/ה שלי?" "מה הוא רוצה?".
  • העלילה צריכה לזרום בקצב שאינו איטי מדי- הילדים היום חיים בעולם מאוד מהיר עם המון גירויים. אנו נרצה ליצור סיפור שהולך ומתפתח לכיוון משבר ופיתרון, ולא נרצה סיפור שמתקדם לאט לעבר השיא שלו (ייתכן שבשלב זה הילד כבר יאבד סבלנות...).
  • לכל דמות, לכל מקום ולכל מפגש בסיפור יש מטרה ותפקיד והדברים אינם נכתבים ללא סיבה! לדוגמא, הגיבור לא פוגש את סבתו כל יום סתם כי בא לו לבקר אותה. זה נכתב על מנת להדגיש משהו - עד כמה הוא קשור אליה, או על מנת להניע את העלילה לכיוון מסוים - קורה משהו לסבתא אשר מציב את הילד בפני התמודדות.
  • חשוב לדעת לאיזה גיל כותבים את הספר. ככל שגיל הילד עולה, כך הוא זקוק לעלילה יותר מורכבת. הכוונה היא ליותר תיאורים, דמויות, מפגשים, לעיתים לכמה גיבורים בעלי רצונות מנוגדים ועוד. כמו כן, אורך הסיפור צריך להיות בהתאם לגיל שאליו מיועד הספר.

רמת הרגש

  • רמת הרגש היא הרמה שאינה גלוייה בסיפור. בבואנו לכתוב ספר, עלינו להתחבר לרגש שממנו הסיפור נוצר. עלינו לברר עם עצמנו מהי המהות הרגשית עליה נשען הסיפור. דוגמאות למהויות רגשיות בסיפורים: אהבה לזולת, רצון להעניק, חוסר ביטחון, פחד מפני כישלון, הליכה כנגד כל הסיכויים, הקרבה אין סופית, ועוד ועוד...
  • רצוי שנברר עם עצמנו מה הסיפור מעורר בנו. מדוע כתבנו דווקא את הסיפור הזה? היכן אנו מתחברים לסיפור הזה? מה הוא מזכיר לנו? האם הוא נוגע בנקודה רגישה/ בלתי פתורה מהילדות שלנו? אולי הוא מזכיר לנו משהו בילדים שלנו? בנכדים שלנו?... ההבנה הזו יכולה לחבר אותנו לעומק הריגשי של הסיפור ולסייע רבות בכתיבתו ובהצלחתו!
  • יש להבין את ההתנהגות של הגיבור דרך עולמו הריגשי, ולדעת מהו הרגש שמניע אותו לפעול. פעולותיו של הגיבור (כמו של כל יתר הדמויות בסיפור) חייבות להיות בעלות הגיון מסויים. הילד בסיפור לא יכול להחליט פתאום שבא לו לחזור הביתה. חייב להיות לכך הסבר מעולם הרגש של הגיבור, למשל : הוא חש בדידות בגן, מתגעגע לאימא, מקנא באחותו התינוקת שנולדה ומוכרח לרוץ הביתה כדי לזכות גם הוא בתשומת לב, ועוד.
לסיכום, כתיבת ספר ילדים (וכל ספר אחר בכלל), דורשת התייחסות לשלושת המישורים אשר קשורים ומשולבים זה בזה.
השפה היא המילים באמצעותן נכתבת העלילה ("גיבור, בעיה ופתרון"), ובתוך העלילה צפון הרגש.
ניתן להבין זאת גם באמצעות התבוננות במודל :
מודל חלוקה לרמות בכתיבת ספר

חומר למחשבה...

חישבו על סיפור ילדים שאהבתם במיוחד כשהייתם קטנים.
מה בסיפור גרם לכם להתחבר אליו?
האם הסיפור העביר רגש שנגע בכם במיוחד?
האם הסיפור העביר מסר שנגע בכם במיוחד?
האם הזדהתם עם הדמות הראשית או עם דמות אחרת בסיפור?
האם חשתם את הכאב/ השמחה בסיפור?


לרכישת הספר חתופיל

לרוכשים את הספר דרך האתר "ספרי ילדים" :
הקדשה אישית מהסופרת בכתב יד